שמי אופיר קליין, בת 21 ולא מזמן סיימתי שנתיים של התנדבות במרכז יום לקשישים, כחלק מהשירות הלאומי שלי.

​

מעבר לפרטים שציינתי, חשוב לומר שאחד הדברים שבנו את האישיות שלי והפכו אותי לאדם שגדלתי להיות, היא העובדה שאני מתמודדת עם שיתוק מוחין ומתניידת באמצעות כיסא גלגלים. עם כמה שמצב כזה לעיתים יכול להיות מורכב ולהביא איתו תחושות לא קלות, יש לו גם הרבה יתרונות.

​

אני מאוד מאמינה שכשמשהו בנו לוקה בחסר, הגוף שלנו מפצה על כך מכיוונים אחרים. חוסר היכולת הפיזית שלי, גרם לי לפתח את החוש הריגשי והפנימיות שלי. ההסתכלות שסיגלתי לעצמי על העולם במהלך השנים ובעיקר היום, כשאני גדולה יותר, מרגישה לי עמוקה ובוגרת לגילי. תמיד אהבתי להוות לסובבים אותי אוזן קשבת וכתף תומכת. שאפתי להעניק להם חתיכה ממני דרך הדעות וההשקפות שגיבשתי.

​

המכלול הזה הוביל אותי לחלום להיות פסיכולוגית כשאגדל, ואולי חשוב מזה, רקם בי את הרצון להוציא לאור את ספר הביכורים שלי, ׳רגשות שחיפשו מקום׳, אותו תוכלו לרכוש כאן.

​

באוסף של קטעי שירה, משפטים וטקסטים נוספים, ניסיתי לתמלל תחושות שמעסיקות את כולנו ויחד איתן העליתי על הכתב נושאים משמעותיים לנו כחברה ותזכורות חשובות. מקווה מאוד שתתחברו, תהנו מהקריאה ובעיקר תאפשרו לי לחבק אתכם חזק חזק מרחוק ולהזכיר שאתם אף פעם לא לבד.

אוהבת המון ותמיד כאן.